החלטה בתיק ב"ש 9450/07

1.         בפני ערר שהגיש ענף התביעות במשטרת  ישראל (להלן - העוררת) על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 27.4.07 (כב' השופטת מלכה אביב; ב"ש 3703/07) בה נדחתה בקשת העוררת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ובית משפט השלום הורה על שחרורו של המשיב בתנאים.

2.         ביום 25.4.07 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו 4 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש ועבירה נוספת של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מסוג חשיש.

3.         הדיון בבקשה למעצר התקיים ביום 27.4.07. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב ולקיומה של עילת מעצר והדיון התמקד בשאלת חלופת המעצר בלבד.

            בית משפט השלום החליט כי:

                       "מצד אחד מדובר בעבירות חמורות אשר החוק קובע את עילת המעצר בהן ואת המסוכנות. מצד שני מדובר בבחור צעיר אשר השהות בבית המעצר בודאי שאינה תורמת להשתקמותו.

                       כיון שבהתלבטות זו ראיתי את כפות המאזניים כשקולות, החלטתי שבמקרה כזה יש להכריע לקולא ולהטיב עם המשיב".

            לפיכך הורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.         מעצר בית מלא בבית הוריו.

2.         פיקוח מלא, בכל שעות היממה, של אחד מהוריו או אחותו של המשיב.

            3.         הפקדה במזומן בסכום של 1,000 ש"ח.

            4.         ערבות צד ג' וערבות עצמית בסכום של 3,000 ש"ח.

4.         העוררת טוענת כי בית משפט השלום טעה בכך שלא נתן משקל ראוי לחומרתן של העבירות ולמסוכנותו של המשיב. לטענתו, לא היתה הצדקה לשחרור מבלי שהופרכה חזקת המסוכנות של המשיב ובלא שהתקבל "תסקיר מעצר" בעניינו מטעם שירות המבחן. לטענתו, המשיב הינו בחור צעיר אך אינו קטין ולא ניתן לתת בו אמון נוכח היותו מכור לסמים מסוכנים.

5.         המשיב טוען כי בית משפט השלום ליווה את הליכי המעצר שננקטו נגד המשיב מזה תקופה ארוכה והוא מכיר היטב את חומר הראיות ואת נסיבותיו של המשיב. לטענתו, מדובר בבחור צעיר ששרת בצה"ל ומעד ואין הצדקה להחזיקו במעצר תקופה ממושכת, עד שיסתיימו ההליכים נגדו.

            המשיב מסכים כי יוכן "תסקיר מעצר" של שירות המבחן והעניין יחזור לבית משפט השלום לדיון מחדש בשאלת מעצרו וכי הוא לא יטען למעשה עשוי בשל העובדה ששוחרר בתנאים ממעצר.

6.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, החלטת בית משפט השלום והמסמכים שהוגשו הגעתי למסקנה כי טעה בית משפט השלום כשהורה על שחרורו של המשיב בתנאים, לפני שקיבל "תסקיר מעצר" של שירות המבחן בעניינו של המשיב.